היא לא הפסיקה לשלוח ידיים

June 23, 2017

היא לא הפסיקה לשלוח ידיים

דרך העיניים היא שלחה ידיים

כל הערב, כל הלילה

וגם אחר כך בחלומות

היא לא הפסיקה לשלוח עיניים וידיים ורגליים

זרועות שזופות, מתוחות, ארוכות, צעירות, איילות שלוחות

חשופות, בתולות, אסורות, פתלתלות, חצופות,

אצבעות ארוכות ודקות, וכל אחת יקום וכל אחת עולם וכל אחת מדינה שרוצה ורוצה ורוצה ורוצה

לא היה צבע לעיניים, היו בהן רק ידיים

במקום אחר ובזמן אחר היו העיניים רק עיניים והידיים היו פוגשות ידיים

אולי דקה קודם, אולי גלגול אחר

הידיים היו תופסות ידיים, אוחזות ולוחצות ודוחפות ונדחפות ומשוחחות ומכירות וצועקות ושקטות וצועקות.

אולי היו שורטות.

אבל הערב הידיים התחבאו בעיניים, והיא לא הפסיקה לשלוח ידיים, דרך העיניים שהביטו והביטו.

צרבת קלה של אלכוהול טיפסה במעלה הקיבה.

מקום-אחר-זמן-אחר היה נדמה שהוא כאן.

ומותר.

להחליף עיניים בידיים.

והשעה נהייתה מאוחרת.

והעדים התמעטו.

העולם נרדם.

נשארו ארבע עיניים לבד בצד הער של הלילה.

ביקשו להעצם, לא להציץ, ולתת לידיים להביט.

במה שעוד לא ראו, ומחר בבוקר כבר לא יראו אף פעם.

כל כך הרבה לא ראינו, אמרו העיניים.

כל כך הרבה לא נגענו, אמרו הידיים.

מחליפים ידיים בעיניים.

פשרה מונוגמית כואבת של המאה העשרים ואחת.

מוסר מוסר מוסר מוסר.

שלח את המוסר למוסך. למוסר אין מושג.

השמש עוד זורחת מהידיים שלה. גם עכשיו בסוף הלילה כשכל האורות כבים.

מושבה של אלמוגים זוהרים.

השמש מותחת את העור ומבריקה אותו כמו מעיין של אפשרויות גלקטיות.

כל המין האנושי מחכה לעיניים שיעצמו, ולידיים שיגעו.

אף טיפת שיער, חלקות כמו חיזר, נקיות כמו נפש של איש זקן שכבר ראה הכל ומקבל הכל.

ידיים באורך של מליון קילומטר, וזה המרחק הבלתי אפשרי בו אפשר להרגיש בטוח.

להחליף עיניים בידיים. להחליף נוזלי גוף. להזיע ביחד. לצעוק. להתגשם.

למוסר אין מושג מה הוא מפסיד.

אני תמיד מאמין שכל אחד, יש לו קלף חזק אחד שרק לו יש אותו. אצלה זה ידיים שעשויות מהשמש. דבר כזה עוד לא ראיתי.

את הידיים היא שמרה לעצמה. החליפה ידיים בעיניים. וכולם היו מרוצים. לא הייתה שום סצנה.

שום רכילות, אין הרמת גבה ולא רבע צקצוק. כולם מרוצים.

כולם גם הם רוצים חלק מהחגיגה.

 

Please reload